שאלות ותשובות

מה ההבדל בין אבחון BRC לבין אבחוני קשב אחרים הנמצאים בשימוש (כדוגמת מבחן טובה)?

בעבר סברו שלילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ישנו קושי אחד והוא יכולת הריכוז לאורך זמן. האבחונים הקיימים בחנו את יכולת "הקשב הממושך" בלבד. כיום נמצא כי יכולת הקשב מתבססת על ארבעה תפקודים שונים: קשב מתמשך- היכולת להקשיב לאורך זמן קשב סלקטיבי- היכולת למקד את הקשב תוך התעלמות מגירויים אחרים. הכוונת קשב- היכולת להתמקד במצב של גירויים שונים בשדה הראיה. בקרת קשב- היכולת להחליט באילו גירויים להתמקד, יכולת הארגון והתאמת התגובה למצב. בהתאם לכך, אבחון ה- BRC בודק בצורה יסודית כל אחד מהתפקודים וע"י כך מספק מידע מדויק על האופן שבו יכולים לבוא לידי ביטוי קשיים בקשב וריכוז. מהי הפרעת קשב וריכוז ומי

מהי הפרעת קשב וריכוז ומי מאבחן הפרעה זו?

הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלוונטיים, הקשבה וציות להוראות, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון מטלות, דיבור מוגזם, שכחנות ואיבוד חפצים. אצל חלק מהילדים יופיעו אפיונים של היפראקטיביות- חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכו'. הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום- רופאים, נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.

האם ADHD נגרם מתפקוד לקוי של ההורים?

כרגע אין ראיות משכנעות לכך שתסמונת ה- ADHD עלולה לצמוח רק מגורמים חברתיים או שיטות גידול ילדים. ילד שסובל מ- ADHD סביבה לא הולמת או שאינה עונה לצרכיו יכולה להעצים את הסימפטומים ו / או ליצור סימפטומים נוספים נלווים שמקשים על התפקוד שלו. רוב הגורמים המוכחים חלים בתחום הנוירוביולוגיה והגנטיקה. בין הגורמים הנוספים: סביבה- מחקרים מראים קשר אפשרי בין השימוש בסיגריות ובאלכוהול במהלך ההיריון לבין סיכון ל- ADHD אצל הילוד. עוד גורם סביבתי שעלול להיות משויך לסיכון מוגבר ל- ADHD הוא רמה גבוהה של עופרת בגופם של ילדים בגיל טרום בית הספר. תזונה לקויה- חוסר בברזל, צריכה מוגברת של סוכר, צבעי מאכל, חומרים משמרים

מהם הסימנים לקיום תסמונת ADHD ובמה היא שונה מ- ADD?

הפרעת קשב והתנהגות היפראקטיבית מוגדרות כהפרעה שבה מופיעים תסמינים של אימפולסיביות שאינה תואמת את גילו של הילד, חוסר ריכוז ולעיתים פעלתנות גופנית מוגזמת. הפרעה זו קשורה לעיתים גם לליקוי למידה ולחוסר במיומנות חברתית. צריך לעשות הבחנה בין הפרעת קשב המכונה ADD שבה קיימות בעיקר בעיות של קשב ללא היפראקטיביות, לבין ADHD שברוב המקרים מלווה גם בליקוי למידה. התסמינים להפרעת היפראקטיביות הם: קושי לשבת בשקט, מצבי רוח משתנים, חוסר מנוחה, טווח קשב נמוך, חוסר יכולת להתרכז, התפרצויות זעם תכופות, הפרעות בזיכרון, ליקויים בקואורדינציה ובמיומנויות המוטוריות, חוסר יכולת להשלים משימות המתאימות לגיל הילד. אימפולסיביות, ליקוי בדיבור וליקוי למידה.

מהי רגישות יתר?

רגישות יתר היא הפרעה בעיבוד החושי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית. היא מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של הילד או מסביבתו. הילד מתקשה להגיב בדרך סתגלתנית לתחושות יומיומיות, אשר אחרים מסתגלים אליהן לאחר זמן קצר. היא כוללת את חושי המגע, ריח, ראיה, שמיעה, טעם ואנרגטיות. אחד הסימפטומים של רגישות יתר במערכת החושית היא קשיי קשב וריכוז ומוסחות גבוהה, ואכן היא עלולה להשפיע על תפקודו של הילד ללא קשר לרמת האינטליגנציה או לרמת היכולות שלו. ההורים מכירים את הילד שלהם ויכולים לזהות סימפטומים נפוצים כגון: צורך לתלוש את תווית הבגד, סירוב לגזור ציפורניים, רגישות לרעשים חזקים, דריכות גבוהה, קושי במגע או במגע בלתי צפוי ועוד. במידה וקיימת סבירות לתופעה ניתן לבצע אבחנה מעמיקה יותר ולטפל בה, ויפה שעה אחת קודם.

האם ללמוד לקרוא ולכתוב לפני כיתה א'?

זה נהדר אם ילדים מזהים את האותיות והלימוד נעשה בדרך חווייתית שמשלבת חושים, דמיון, יצירה ורגש. לעומת זאת, בפועל אנו כופים עליהם "לשבת בשקט" וללמוד אותיות ומספרים באופן ליניארי בגיל 4-6, דבר שלא תואם את ההתפתחות הטבעית של המוח וגורמת להם לעומס (התפתחות ההמיספרה הלוגית מתרחשת בסביבות גיל 7).

איך אני כהורה יכול לדעת שהילד שלי מוכן לכיתה א'?

במהלך גן החובה הגננות עוקבות אחר תפקודו של הילד כדי לגבש דעה. לאור ניסיונן הן אובייקטיביות. סמכו עליהן אך אל תחכו לרגע האחרון. ילד צריך להיות בשל מבחינה רגשית, אף שהרבה ילדים עוברים שינוי מהיר מזמן ההחלטה לגבי מצבו עד המעבר לכיתה א' וגם במהלכה. הילד צריך להיות מוכן גם מבחינה מוטורית- מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, מערכת הצלבה, תפקוד שרירי גלגל העין שקשורים בהמשך לקריאה וכתיבה, להתמצאות במרחב ולפעילות ספורטיבית וכן מבחינה חברתית- מסוגלות ליצור קשרים ולקיים יחסים הדדיים עם בני גילו.

האם יש קשר בין מתח נפשי או פיזי לקשיים בקריאה וכתיבה?

כן. במצבי לחץ מתרחשת תופעה מעניינת ההופכת את המעקב אחרי הכיתוב על הדף לבלתי אפשרי. כתגובת רפלקס לתחושת הפחד נעות העיניים בצורה היקפית על מנת שתוכלנה לקלוט מהסביבה עד כמה שניתן את המידע המרבי האפשרי. הניסיון של העיניים לעבוד יחדיו ולעקוב אחרי הכיתוב על הדף מקשה עליהן מאוד. כשאנשים חיים במצבי לחץ מתמשך, עשויים שרירי העיניים החיצוניים שלהם להתחזק, להאריך את שרירי תוך העין ולהקשות עוד יותר על מעקב ועל מיקוד פוביאלי. נמצא שפעולה פשוטה של קריאה גורמת להם לכאב, יש להם בעיות בקריאה וכתוצאה מכך הם אינם רוצים לקרוא.